מדינת ישראל נ' פלומורן - בניה והשקעות בע"מ ואח'

החלטה

1.הנאשמים הואשמו בעבירות של מסירת דוח כוזב, הוצאת חשבונית מס ללא תשלום במועד המס הכלול בה ועשיית מעשה במטרה להתחמק מתשלום מס- עבירות על סעיפים 117(ב)(1) + 117(א)(14)+ 117(ב)(8) לחוק מע"מ כשהנאשם 3 הואשם מכוח סעיף 119 לחוק הנ"ל.

כתב האישום כולל 2 אישומים, כאשר האישום הראשון מיוחס לנאשמים 1 ו-3 ואילו האישום השני מיוחס לנאשמים 2 ו-3.

2.בתאריך 25/11/09 התייצב בא כוחם של הנאשמים וטען כי לנאשמים עומדת טענה של הגנה מן הצדק.

בהתאם להחלטת בית המשפט סיכמו הצדדים את טיעוניהם לעניין זה, כאשר ב"כ הנאשמים הגיש סיכומיו בתאריך 21/1/2010 וב"כ המאשימה הגישה סיכומיה בתאריך 17/2/2010.

3.עיקר טענותיו של ב"כ הנאשמים מתמקד בטענה כי התקיימו פגמים מהותיים בחקירה שנערכה לנאשמים, באופן המחייב קבלת הטענה של הגנה מן הצדק.

לדבריו, בתקופה הרלוונטית לאישומים היה ממונה כונס ונאמן על הנכסים במסגרת תיק הוצל"פ כאשר בהתאם סעיף 18 לחוק מע"מ היה הוא האחראי לתיק המס. למרות זאת, לדברי הסנגור, בחרה המאשימה להתעלם מהעובדה כי הנכס היה תחת אחריותו המלאה של הכונס ולא פעלה לבצע חקירה מעמיקה בנושא.

4.גם לאחר שהנאשמים הגישו בקשה למאשימה לבצע השלמת חקירה, לא ניתן למידע שהועבר למאשימה ללא כובד המשקל והמאשימה החליטה להגיש את כתב האישום דווקא נגד הנאשמים.

לטענת בא כוחם, חקירת העדים הנוספים הייתה חקירה רשלנית ושטחית כאשר החוקר ניתב ובנה את תשובותיהם של הנחקרים באופן אקטיבי ויזום.

5.לטענת הסנגור לנאשמים לא הייתה שליטה בנכסים הנמכרים ועל כן אין הם נושאים באחריות על פי חוק מע"מ, אלא יש לייחס את האחריות לכונס הנכסים בתור הגורם האחראי שמונה על פי החוק.

האישומים הם חסרי בסיס ומהווים פגיעה מהותית בזכויות אדם וכללי צדק ויושר ועל כן מחייבים את ביטול האישום כנגד הנאשמים.

6.ב"כ הנאשמים צירף לטיעוניו מסמכים רבים, לרבות הודעות ותצהירים של מעורבים, תכתובת ומסמכים משפטיים.

7.ב"כ המאשימה טענה כי יש לדחות את טענת ההגנה ולחילופין גם אם יקבל אותה בית המשפט, להמנע מזיכוי הנאשמים אלא לבטל את כתב האישום. לדבריה, מהחקירה שנערכה בעניינם של הנאשמים עולה כי הנאשם 3 לא טען כלל שלנאשמות היה כונס נכסים ונאמן שהיו אחראים לביצוע העסקאות נשוא האישום והדיווח בגינן ויתרה מכך- הנאשם 3 הודה במהלך חקירתו במיוחס לו ומסר הסברים שונים.

8.גם כאשר נודע לנאשמים כי חומר החקירה בעניינם הועבר למחלקה המשפטית, הם לא העלו כל טענה בדבר אחריותם של כונס נכסים ונאמן, אלא טענו כי הנאשם 3 פועל לתשלום סכום המע"מ הנדון.

9.לאור הבקשה להשלמות חקירה, אכן ביצעה המאשימה השלמות חקירה במסגרתן נגבו הודעות מהכונס ומהנאמן ואלה אף צורפו כעדי תביעה.

לדברי ב"כ המאשימה, טענת ב"כ הנאשמים אינה עומדת בקנה אחד עם ממצאי השלמת החקירה ויתר הראיות בתיק.

10.ב"כ המאשימה פירטה בהרחבה את ממצאי השלמת החקירה וציינה כי הראיות מצביעות על כך שחובת הדיווח בגין העסקה חלה על הנאשמים.

כן ציינה כי על פי הראיות כונס הנכסים שוחרר מתפקידו עובר להעברת הנכס לרשות הקונה וחלק הארי של התשלומים בוצע לאחר שהכונס שוחרר מתפקידו.

על כן, חובת הדיווח בגין העסקה חלה על הנאשמים ולא על הכונס.

גם לעניין הנאמן- מחומר הראיות עולה כי הנאמן שימש כנאמן על חלק מכספי התמורה בלבד של העסקה ולא נאמן על פי דין לנכס ועל כן, חובת הדיווח בגין העסקה חלה על הנאשמים ולא על הנאמן.